החלטה בתיק ב"ש 4411/05

1.         על פי כתב האישום, ביום 18.1.05 מכר המשיב לסוכן המשטרתי מאהר כנעאן (להלן - " הסוכן"), אקדח מסוג "יריחו", אשר נגנב באותו היום מבעליו. לפיכך, יוחסה למשיב עבירה של סחר בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.    על-פי עובדות כתב האישום, המשיב פגש בשעות הערב את הסוכן, סיפר לו כי ברשותו נשק ושאל אותו האם יוכל למכור לו את אותו הנשק. עוד הוסיף המשיב, על פי האמור בכתב האישום, כי מדובר באקדח שנגנב משוטר ושמחירו הוא 5,500 ש"ח, כמו גם שמדובר באקדח "נקי" בו לא נעשה כל שימוש. הסוכן והמשיב סיכמו כי הסוכן יתקשר למשיב מאוחר יותר באותו היום והמשיב מסר לסוכן את מספר הטלפון הסלולרי שלו. 

סמוך לשעה 19:00 התקשר הסוכן למשיב והשנים קבעו כי העיסקה תתבצע בשעה 21:00. על פי סיכום זה הגיע הסוכן לבית המשיב  בשכונת בית חנינה החדשה בירושלים. המשיב מסר לסוכן את מחסנית האקדח ודרך את האקדח כדי להוכיח את תקינותו. לאחר מכן המשיב מסר לסוכן את האקדח כשבתוכו מחסנית ריקה, וקיבל מהסוכן את תמורתו.

2.         עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. הבקשה מתבססת על קיומה של עילת המעצר הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, עילה שביסודה קיומו של יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יסכן את בטחון הציבור. עוד נטען בבקשה, כי למשיב עבר פלילי "עשיר", הכולל הרשעות בעבירות רכוש, אלימות, סמים והפרת הוראה חוקית, בגינן ריצה עונשי מאסר.

3.         ב"כ המשיב טען, כי גם אם קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, הרי שעוצמתן  אינה רבה, ובהתחשב בחולשתן של הראיות, עתר לשחרור המשיב בתנאים של "מעצר בית" מלא.

4.         מסכת הראיות כנגד המשיב מבוססת בעיקרה על עדותו של הסוכן. אכן, ההסכם בין המשטרה לבין הסוכן נחתם רק ביום 2.2.05, ואולם מחומר הראיות עולה כי במועד הרלוונטי הסוכן כבר הופעל על ידי השוטר רוני רדושיצקי (להלן - " המפעיל").

על פי עדותו של הסוכן, הודעה שנמסרה ביום 18.1.05 בשעה 21:50, כלומר - זמן קצר לאחר העסקה הנטענת, באותו יום בשעות הערב התקשר אליו אדם בשם עלי מוגרבי, אותו הוא מכיר מזה זמן. לכאורה, אותו עלי מוגרבי הוא המשיב. המשיב מסר לסוכן שבידו נשק ושאל אם לסוכן יש קונה לאותו נשק, תמורת סך של 5,500 ש"ח. עוד מסר המשיב לסוכן את מספר הטלפון הנייד שלו (052-5879262), והוסיף כי האקדח בו מדובר נגנב משוטר והוא אקדח "נקי".

בהמשך לשיחה האמורה, התקשר הסוכן למשיב בשעה 19:15 למספר הטלפון הנייד שנמסר לו קודם לכן. יודגש, כי אין מחלוקת שהמספר הנ"ל הוא אכן מספר הטלפון הנייד שברשות המשיב,  כפי שזה הודה בהודעתו מיום 20.4.05. בשיחה זו קבעו השניים להיפגש בשעה 21:00. כל זאת עשה הסוכן בתיאום עם המפעיל.

הסוכן הוסיף בהודעתו, כי בשלב מסוים יצר עמו קשר אחיו של המשיב (טארק), אשר התעניין לדעת מתי הסוכן אמור להגיע.

לאחר שהסוכן פגש במפעיל בנקודת המפגש שלהם, ולאחר שהותקן על גופו של הסוכן מכשיר הקלטה, התקשר הסוכן למשיב והודיע לו שהוא מגיע בתוך כ-20 דקות. אכן, חלק מהשיחות שבין הסוכן לבין המשיב הוקלטו, אך נראה כי קיים קושי של ממש לתמללן, כך שקשה ללמוד נתונים של ממש מהתמלילים הכלולים בחומר הראיות. עם זאת, מצוי בין התמלילים תמליל של שיחה שהחלה בשעה 20:32, והסתיימה בשעה 20:33, ובה נשמע הסוכן מתבטא כי בעוד כ-20 דקות יהיה אצל בן שיחו. תמליל זה תומך בעדות הסוכן כמפורט לעיל.

לאחר שיחת הטלפון הנ"ל קיבל הסוכן ממפעילו את סכום הכסף שנדרש לרכישת האקדח ולפני שהגיע לבית המשיב, יצר פעם נוספת קשר טלפוני עם המשיב ומסר לו כי יגיע בעוד כ-2 דקות.

המשיב יצא מביתו (שבשיכוני נוסייבה, באזור צומת נווה יעקב) ופגש את הסוכן. לדברי הסוכן, תחילה מסר לו המשיב מחסנית ולאחר שנכנסו לבית המשיב הוציא המשיב אקדח, דרך אותו והראה לסוכן כי הוא תקין. הסוכן מסר למשיב 5,000 ש"ח בלבד וציין בהודעתו בענין זה כי: "אמרתי לו שמספיק לו 5,000 שקל כי אני גם רוצה להרוויח" (גיליון 2, שורה 17, להודעת הסוכן). כשהשניים יצאו שוב אל מחוץ למבנה, מסר המשיב לסוכן נרתיק למחסניות, אותו הכניס הסוכן לכיס מעילו.

לאחר רכישת האקדח עזב הסוכן את המקום וחזר לנקודת המפגש שם פגש את המפעיל. לדברי הסוכן, בנקודת המפגש סימן לו המפעיל היכן להניח את האקדח, והוא עשה כן.

5.         בדו"ח הפעולה של המפעיל מיום 18.1.05, נאמר, כי הסוכן חזר לנקודת המפגש (לאחר הפגישה בינו לבין המשיב) בשעה 21:35 ואז הדריך אותו המפעיל להניח את החפץ שרכש במקום סמוך. רק אז ניגש המפעיל למקום והרים את האקדח.

עולה מהאמור לעיל, שעל פי הודעת הסוכן, כמו גם מדו"ח הפעולה של המפעיל, המפגש  שבין הסוכן לבין המפעיל לאחר ביצוע העסקה התרחש בשעה 21:35, עוד לפני שהסוכן הניח את האקדח במקום עליו הורה המפעיל.

לוח הזמנים האמור נתמך גם בדו"חות הפעולה של השוטרים שעקבו אחר הסוכן. אכן, בעניין זה רב הנסתר על הגלוי, שכן הן זהותם של השוטרים והן דרכי פעולתם ומקומות התצפית שלהם נותרו חסויים, ונטען על-ידי ב"כ המבקשת, כי תוך זמן קצר תוצא בעניין תעודת חיסיון, אך גם מהחומר הקיים ניתן לדלות מספר נתונים.

מדו"ח העיקוב של שוטר 338 עולה, כי הפגישה בין הסוכן לבין הבחור עמו נפגש, התקיימה בשעה 21:18, ובשעה 21:19 נכנסו השניים למתחם מאחורי הבית. בשעה 21:21 יצאו השניים מאותו מתחם ובשעה 21:22 נראה האדם עמו נפגש הסוכן, מוסר דבר מה לסוכן. על פי דו"ח עיקוב זה, בשעה 21:23 טמן הסוכן דבר מה בכיסו ונפרד מאיש שיחו. נתון זה מחזק את האמור בהודעת הסוכן, שלפיו לאחר שיצא מבית המשיב, מסר לו זה האחרון נרתיק למחסנית, אותה הכניס לכיס מעילו. גם המהלך הכולל של הפגישה, כפי שתואר על-ידי הסוכן בהודעתו (פגישה מחוץ לבית, כניסה לבית ויציאה משותפת ממנו), תואם את דו"ח העיקוב.

מדו"חות העיקוב של השוטרים 225 ו-330 עולה, כי הפגישה שהסוכן היה מעורב בה  הסתיימה בשעה 21:26 או 21:29.

 המסקנה היא כי הסוכן שב ופגש במפעיל דקות ספורות בלבד לאחר סיום העסקה.  כזכור, מדו"ח הפעולה עולה שהדבר היה בשעה 21:35, עוד לפני שהסוכן התבקש להניח את האקדח במקום שיועד לכך על ידי המפעיל.

למסקנה זו חשיבות לנוכח אחת מטענות הסניגור, לפיה על-פי חומר הראיות לא נשללה האפשרות שהסוכן פגש במפעיל רק לאחר שחלף זמן לא קצר מאז שנפרד מהמשיב, כך שהיתה לסוכן הזדמנות לקבל את האקדח מגורמים אחרים, לאו דווקא מהמשיב. נראה כי טענה זו אינה בעלת משקל רב לנוכח לוח הזמנים המפורט לעיל, המבוסס הן על הודעת הסוכן, הן על דו"ח הפעולה של המפעיל והן על דו"חות העיקוב.